בקורס ניירות לבנים שעשיתי לפני זמן מה, דיברתי על להיות איש מקצוע בלי להיות תאגיד. האוורד ג'ייקובסן, משווק חד כתער, שאל אותי אם ניתן להגדיר זאת עוד יותר. אני חושב שזו שאלה נהדרת, כי ישנה כאן הבחנה עדינה אך חשובה.
פירושו של איש מקצוע הוא להציג, לתקשר ולהעביר תוצאות מצוינות, להפעיל מיומנות רבה ולדעת כיצד לבצע את העבודה. זה אומר להופיע לבוש בחדות בחליפה ועניבה, אם זה מה שצפוי; זה אומר להיות מאורגן, יעיל ולהציג יכולת.
פירושו של תאגיד הוא להציג בפני לקוחות את פני הבניין במקום את פניו של איש המקצוע. על פני השטח, התאגיד נראה מרשים מכיוון שהוא מורכב וגדול. אבל זה תמיד מעורר חוסר אמון. זה תמיד מאופיין ב"סליחה, אבל זה נגד המדיניות שלנו"/"הפעילות אומרת שאנחנו לא יכולים לתקן את הבעיה הזו כרגע".
תאגידים מורכבים מאנשים, ובדרך כלל האנשים האלה מסתתרים מאחורי החזית, מסווים את חוסר הביטחון שלהם וממציאים תירוצים שלקוחותיהם חייבים לקבל אותם. כשאני משתמש במילה תאגידים, אני מדבר על בירוקרטיה ומורכבות ביזנטית. דברים שדוחים לקוחות.
אתם יכולים להיות מקצועיים בלי להיות תאגידיים.
אתם יכולים להיות מסודרים, מוכשרים, יעילים ומשכילים, אתם יכולים להתלבש בחדות ולהטביע רושם נהדר, אך עדיין להיות אישיים. אתם יכולים להושיט את כף ידכם החמה והבשרנית וללחוץ את היד ללקוחות שלכם במקום לתת להם זרוע רובוטית.
המפתח הוא להיות אישיים ומקצועיים בו זמנית. שני הדברים האלה עובדים בשבילכם.
תאגיד תמיד יעבוד נגדכם.
אחת הטעויות הגדולות שעושות חברות צומחות היא לקבור את האישיות לטובת תדמית התאגיד הגדול, מתוך מחשבה שאנשים יתרשמו מכך.
איש לא מתרשם מכך. אתם יודעים מה כן מרשים אנשים?
אם המחלוקות ייפתרו על ידי אנשי שירות לקוחות אמפתיים. אם ישנה גישה לנשיא החברה כשמשהו משתבש – ואם מקבלים אוזן קשבת ואכפתית. השגת ביצועים והתחייבויות במקום התחמקויות ותירוצים.
